היכולת שהכי קשה לצבור – והכי קשה לאבד

החטיבה המקצועית של ליטלי

פספסתם כמה ימי רכיבה בגלל מחלה? הייתה לכם פציעה? עומס בעבודה? ואתם מרגישים שכל הכושר שצברתם נעלם ברגע?

תנשמו.

אנחנו כאן כדי להזכיר לכם דבר חשוב: היכולת האירובית – אותו “מנוע סיבולתי גדול” – לא נעלמת כל כך מהר. אבל במקום רק לומר את זה, בואו נדבר רגע בדימויים:

סצנה 1: הברדלס

דמיינו אדם בלי כושר, מעשן, בעודף משקל.

שלוש שנים לא התקרב לפעילות גופנית, אבל כן התקרב לאינספור סיגריות, בירות, מגשי פיצה, טבעות בצל ולחץ יומיומי מהעבודה.

עכשיו דמיינו אותו עומד בסוואנה. מולו – עץ במרחק 5 מטר. מאחור – ברדלס רעב, 150 מטר ממנו.

הברדלס – מכונת מהירות – מגיע ל־120 קמ”ש תוך 9 שניות. האדם חסר הכושר? מספיק לו פחות מ־5 שניות כדי לזנק לעץ ולהינצל.

מה זה אומר?

שכשהישרדות מיידית עומדת על הפרק, הגוף מגיב – גם בלי להיות בכושר.

Fight or flight. אינסטינקט קדמוני.

סצנה 2: הצבוע

אותו אדם. אותה סוואנה.

אבל עכשיו – העץ במרחק קילומטר. והצבוע? הוא לא מהיר כמו הברדלס, אבל מתמיד. מתקרב לאיטו, בקצב של 6 דקות לק”מ.

האדם מתחיל לרוץ… אבל תוך 120 שניות, נגמר לו האוויר.הריאות שורפות, הרגליים נכנעות, והכשל בלתי נמנע.

כאן, כבר לא מספיק אינסטינקט. כאן צריך כושר. סיבולת. תשתית אירובית.

ומה זה אומר עליכם?

היכולת האירובית – זו שמאפשרת לכם לרוץ, לרכוב, להתמיד –

היא אולי היכולת שהכי קשה לבנות, אבל גם הכי קשה לאבד.

שבוע או שבועיים בלי אימון לא מוחקים אותה. אולי תרגישו קצת חלודים, אולי תפקפקו בעצמכם –אבל הגוף זוכר.

אם לפני שבועיים רכבתם שעתיים וחצי בקצב יציב – אין סיבה שלא תצליחו לרכב עכשיו שעה וחצי באותו הקצב.

היכולת שם. בפנים. בנויה.

אז כשאתם מרגישים ש”ירדתם מהפסים”… תזכרו:

אתם לא אותו אדם בסוואנה. לא מתחילים מאפס. יש לכם מנוע, והוא גדול.

היכולת האירובית שלכם היא נכס – וכמו כל נכס אמיתי, לא מאבדים אותו ברגע. צאו לרכב. אירובי. בנחת.

תנו לגוף שלכם להיזכר כמה הוא כבר יודע.

והכי חשוב – תיהנו מהדרך.